Vayedaber

וְלִיטַעְמָיךְ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקּוֹדֶשׁ לְאֵיתוֹיֵי מַאי

Traduction

The Gemara responds: And according to your reasoning, one could infer the opposite from the following clause: The meat of any bird whose disqualification did not occur in the sacred Temple courtyard transmits ritual impurity to one who swallows it. Here, according to Rabbi Yoḥanan, what disqualification is added if not pinching by a non-priest?

Tossefoth non traduit

וליטעמיך שלא היה פסולו בקודש לאתויי מאי. תימה דילמא לאתויי בעל מום דהא משמע דטעמא דזר לר' יוחנן משום דיליף מבמה ובעל מום לא הותר בבמה כדמוכח לעיל בריש פ''ב (זבחים דף טז.) דפריך מה להצד השוה שבהן שכן לא הותר בבמה ואי הוה מפרשינן בטעמא דרבי יוחנן משום דיליף משחיטה אע''ג דלאו עבודה היא הוה ניחא:

אֶלָּא רֵישָׁא לְאֵיתוֹיֵי שְׁחִיטַת קָדָשִׁים בִּפְנִים סֵיפָא לְאֵיתוֹיֵי מְלִיקַת חוּלִּין בַּחוּץ

Traduction

Rather, both clauses add other disqualifications not mentioned in the mishna. The former clause, concerning an offering that was disqualified in the Temple courtyard, is written to add that the slaughter of sacrificial birds inside the Temple courtyard does not render them carcasses. The latter clause, with regard to an offering disqualified outside the Temple courtyard, is written to add that the pinching of non-sacred birds outside the Temple courtyard does render them carcasses.

Rachi non traduit

לאיתויי שחיטת קדשים בפנים. דלא מטמיא דבמתני' לא תנן לה:

כללא דסיפא לאיתויי מליקת חולין בחוץ. דמטמיא דלא תנן לה במתני':

Tossefoth non traduit

לאתויי שחיטת קדשים בפנים. ואע''ג דתרד מדתנן פ' השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קיא.) שוחט עוף בפנים ומעלהו בחוץ פטור מ''מ אין מטמאה בבית הבליעה דילפינן לקמן מטריפה ויש לומר לא דמי שוחט עוף בפנים דאינו מטמא היינו טעמא דגם בחוץ אינו מטמא ומטעמא דהועילה השחיטה לחיוב כרת בשביל כך אין לומר דאם עלה בהמה או עוף ששחט חוץ דיקרב אלא פשיטא דירד דמה ענין זה לזה חיוב כרת לומר לא ירד פשיטא דשוחט בהמה או עוף בחוץ דמשום שחייב כרת לא נאמר דאם עלה לא ירד ולעולם לא נאמר לא ירד אלא היכא שמצינו דוגמתו כשר בפנים ובריש מעילה (דף ב:) דמשוה להו דכל היכא דאין מטמאין אבית הבליעה הכי נמי לא ירדו היינו דוקא בדבר שיש בפנים כשר כוותייהו. ברו''ך:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מְלָקָהּ זָר מְלָקָהּ פָּסוּל הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא אֵין מְטַמְּאִין אַבֵּית הַבְּלִיעָה

Traduction

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: In a case where a non-priest pinched a bird offering, or a priest disqualified from the Temple service pinched it, or it became piggul, i.e., it was sacrificed with the intent to consume it beyond its designated time, or it became notar, i.e., its meat remained uneaten beyond its designated time, or it became ritually impure, in all these cases, even though the meat of these birds may not be consumed, they still do not render one who swallows them ritually impure when they are in the throat.

Rachi non traduit

הנותר והטמא. ולא אמרינן נפקי להו מהיתר אכילת קדשים וחל עלייהו איסור נבילה למפרע:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק שָׁמַעְתִּי שְׁתַּיִם אַחַת קְמִיצַת זָר וְאַחַת מְלִיקַת זָר אַחַת תֵּרֵד וְאַחַת לֹא תֵּרֵד וְלָא יָדַעְנָא אָמַר חִזְקִיָּה מִסְתַּבְּרָא קְמִיצָה תֵּרֵד מְלִיקָה לֹא תֵּרֵד

Traduction

Rabbi Yitzḥak says: I heard [shamati] two halakhot, one concerning the removal of a handful from a meal offering by a non-priest for burning on the altar, and one concerning the pinching of a bird offering by a non-priest. Although both offerings are disqualified, I heard that one shall descend from the altar if it ascended, and one shall not descend; but I do not know which halakha applies to which case. Ḥizkiyya said: It stands to reason that in the case of the removal of the handful the offering shall descend and in the case of pinching the offering shall not descend.

Tossefoth non traduit

מליקת זר לא תרד. לרבי שמעון אבל לר' יהודה תרד כמו לילה ויוצא ודרום דעבודת דם לא יליף ר' יהודה מבמה:

מַאי שְׁנָא מְלִיקָה דְּיֶשְׁנָהּ בְּבָמָה קְמִיצָה נָמֵי יֶשְׁנָהּ בְּבָמָה

Traduction

The Gemara asks: What is different about pinching by a non-priest that would allow the bird to be sacrificed if it ascended onto the altar? If the difference is that for a non-priest to do so would be valid on a private altar, where all sacrificial rites were performed by non-priests, this does not constitute a difference, as the removal of the handful by a non-priest would also be valid on a private altar.

Rachi non traduit

דישנה בבמה. בזר:

וְכִי תֵימָא אֵין מִנְחָה בְּבָמָה אֵין עוֹפוֹת נָמֵי בְּבָמָה

Traduction

And if you would say that no handfuls were removed on private altars because no meal offering was sacrificed on a private altar, as meal offerings were brought before the construction of the Temple only on the altar in the Tabernacle, you must also say that there was no pinching either, as according to this opinion no birds were sacrificed on a private altar either.

דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בְּבָמָה יֵשׁ עוֹפוֹת בְּבָמָה לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין מִנְחָה אֵין עוֹפוֹת מַאי טַעְמָא זְבָחִים וְלֹא מְנָחוֹת זְבָחִים וְלֹא עוֹפוֹת

Traduction

As Rav Sheshet says: According to the statement of the one who says that a meal offering was sacrificed on a private altar, birds were sacrificed on a private altar. According to the statement of the one who says that no meal offering was sacrificed on a private altar, no birds were sacrificed there either. What is the reason for this? This is because the Torah, in describing the offerings brought at Mount Sinai, before the Tabernacle was built, mentions slaughtered offerings (see Exodus 24:5) but not meal offerings; it mentions slaughtered offerings, i.e., animal offerings, but not birds.

Rachi non traduit

לדברי האומר. בפ' אחרון (לקמן זבחים דף קיג.) ר' יהודה אומר אין מנחה בבמה:

זבחים. ויזבחו זבחים שלמים בסיני (שמות כ''ד:ה'):

אֶלָּא אֵימָא אֵין קִידּוּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת בְּמִנְחָה בְּבָמָה

Traduction

Rather, say that even though both pinching the nape of a bird offering and removing the handful of a meal offering by a non-priest are valid on a private altar, the halakhot of meal offerings sacrificed on a private altar cannot be compared to those of meal offerings sacrificed in the Temple. This is because in the case of a meal offering sacrificed on a private altar, there is no consecration in a service vessel of the handful removed from it. By contrast, in the Temple, the handful must always be consecrated in a service vessel.

Rachi non traduit

אין קידוש כלי שרת במנחה בבמה. הילכך לא ילפינן זר במקדש לענין קמיצה מזר בבמה דלא דמי הך קמיצה להך קמיצה דבמקדש הואיל וקידשה בכלי שרת איפסלא בזר:

Tossefoth non traduit

אין קידוש כלי שרת במנחה בבמה. תימה כיון דנתקדש בכלי שרת הוא פסולו בקודש קרינא ביה ושמא כיון דתחילת עבודתה ביד ולא נתקדש בכלי שרת בתחילת עבודה לא חשיב פסולו בקודש ולא דמי לשחיטה דסכין מקדשא ליה:

מָלַק בִּשְׂמֹאל אוֹ בַּלַּיְלָה כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן יָכוֹל תְּהֵא מְלִיקָה שֶׁהִיא לִפְנִים מְטַמְּאָה בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה תַּלְמוּד לוֹמַר נְבֵלָה

Traduction

§ The mishna rules that if a priest pinched with his left hand, or if he pinched at night, the offering does not render one ritually impure when in his throat. With regard to this issue the Sages taught: One might have thought that invalid pinching that occurs inside the Temple courtyard, such as pinching with the left hand or pinching at night, would cause the offering to render the garments of one who swallows it ritually impure when it is in the throat. Therefore the verse states: ''Every soul that eats a carcass…shall be impure until the evening'' (Leviticus 17:15). Bird offerings whose napes were pinched inside the Temple courtyard are not considered carcasses.

Rachi non traduit

ה''ג בתורת כהנים להך מתני' יכול תהא מליקה שהיא לפנים מטמאה כו':

יכול תהא שחיטה שהיא לפנים. ובת''כ גרסי' לה הכי יכול השוחט חולין בפנים וקדשים בין מבפנים בין מבחוץ כו':

Tossefoth non traduit

יכול תהא שחיטה שהיא לפנים מטמאה בגדים אבית הבליעה כו'. הא דמצרכינן הכא קרא לשחיטת עוף קדשים שמטהרת מידי נבילה ולענין איסורי הנאה לא מצרכינן קרא לשחיטתה שמטהרת מידי נבילה לא דמי דקדשים אין הכשר אכילתן בשחיטתן אבל איסורי הנאה הכשר אכילתן בשחיטתן אע''ג דהשתא מיהא אין שחיטתם מכשרתן באכילה מ''מ מטהרתן מידי נבילה:

הָא נָמֵי נְבֵלָה הִיא אֶלָּא תַּלְמוּד לוֹמַר טְרֵיפָה מָה טְרֵיפָה שֶׁאֵין מַתֶּרֶת אֶת הָאִיסּוּר אַף כֹּל שֶׁאֵין מַתֶּרֶת אֶת הָאִיסּוּר

Traduction

The Gemara asks: Isn’t a bird offering whose nape was pinched inside the Temple courtyard also a carcass? Rather, the halakha of the mishna is derived from that which the verse states: ''Every soul that eats a carcass or a tereifa…shall be impure until the evening'' (Leviticus 17:15). A tereifa is an animal with a wound that will cause it to die within twelve months. It is derived from this verse that just as having the status of a tereifa does not render permitted any forbidden bird, so too, any type of death that does not render permitted any forbidden bird renders the animal a carcass with regard to ritual impurity.

Rachi non traduit

הא נמי נבילה היא. מאן לימא לך דלאו נבילה היא נהי דהותרה מליקת חטאת העוף לכהנים מגזירת הכתוב מלכל חטאתם כדאמרן בפרק [בית שמאי] (לעיל זבחים דף מד:) עולה שלא הותרה להם תטמא בבית הבליעה:

אלא תלמוד לומר טריפה. ונפש אשר תאכל נבילה וטריפה (ויקרא י''ז:ט''ו) ובנבלת עוף טהור מיתוקמא קרא בת''כ והאי טריפה קרא יתירא הוא לדרשא כדלקמן שאי אפשר לשומעו כמשמעו שיהא טריפה מטמא בבית הבליעה מחיים אם טריפה חיה ואם אינה חיה הרי בכלל נבילה והא מתני' לקמיה מיתוקם כר''מ דאית ליה שחיטת עוף טהור מטהרת טריפתו מטומאתו ולא דריש ליה להאי קרא להביא טריפה ששחטה שתטמא הילכך דריש ליה למעוטי מליקה שהיא בפנים ושחיטה שהיא לפנים ומשמע ליה קרא הכי נבילה שהיא כטריפה היא דמטמאה:

מה טריפה. אין טריפות המאורע בה מתיר שום איסור שהיה בה מתחילה:

אף נבילה. שאין נבילות המאורעת בה מתיר את האיסור יצא נבילות הבא לה ע''י מליקת פנים בהכשר הואיל ומתיר את האיסור שבחייה לא היתה ראויה לקרב לגבוה והותרה במליקה זו:

מְלִיקָה שֶׁהִיא לִפְנִים הוֹאִיל וְהִיא מַתֶּרֶת אֶת הָאִיסּוּר אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה

Traduction

Consequently, invalid pinching that is performed inside the Temple courtyard is excluded, since it renders permitted a forbidden bird, as it is permitted to sacrifice such a disqualified offering if it ascended onto the altar, whereas it was prohibited to sacrifice such a disqualified offering if it was not pinched. The meat of such an offering therefore does not render the garments of one who swallows it ritually impure when it is in the throat.

הֵבִיא הַמּוֹלֵק (קֵץ חָפֵץ סִימָן) קָדָשִׁים בַּחוּץ וּמוֹלֵק חוּלִּין בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ הוֹאִיל וְאֵין מַתִּירִין אֶת הָאִיסּוּר מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה

Traduction

This principle includes two other cases of invalid pinching, for which the Gemara gives a two-word mnemonic: Ketz, ḥefetz. These words are acronyms for the cases of one who pinches the napes of sacrificial birds outside the Temple courtyard, and one who pinches the napes of non-sacred birds whether inside the Temple courtyard or outside of it. Since these offerings do not render permitted any forbidden bird, as these offerings may not be sacrificed even if brought onto the altar, they render the garments of one who swallows them ritually impure when they are in the throat.

תַּנְיָא אִידַּךְ יָכוֹל תְּהֵא שְׁחִיטַת חוּלִּין לִפְנִים וְקָדָשִׁים בֵּין מִבִּפְנִים וּבֵין מִבַּחוּץ מְטַמְּאָה אַבֵּית הַבְּלִיעָה תַּלְמוּד לוֹמַר נְבֵלָה

Traduction

It is taught in another baraita: One might have thought that the slaughter of non-sacred birds inside the Temple courtyard, or the slaughter of sacrificial birds whether inside or outside of it, would cause their meat to render the garments of one who swallows it ritually impure when it is in the throat. Therefore the verse states: ''Every soul that eats a carcass…shall be impure until the evening.'' Birds that have been slaughtered in this manner are not considered carcasses, and so they do not impart ritual impurity.

Rachi non traduit

יכול תהא שחיטה שהיא לפנים. ובת''כ גרסי' לה הכי יכול השוחט חולין בפנים וקדשים בין מבפנים בין מבחוץ כו':

ת''ל טריפה. כלומר נבילה שהיא כטריפה מטמאה:

הָא נָמֵי נְבֵלָה הִיא אֶלָּא תַּלְמוּד לוֹמַר טְרֵיפָה מָה טְרֵיפָה שָׁווֹה בִּפְנִים כְּבַחוּץ אַף כֹּל שָׁווֹת בִּפְנִים כְּבַחוּץ

Traduction

The Gemara asks: Isn’t a bird slaughtered in one of these manners also a carcass? Rather, it is derived from that which the verse states: ''Every soul that eats a carcass or a tereifa…shall be impure until the evening,'' as follows: Just as the status of a tereifa is the same, if the bird is slaughtered inside the Temple courtyard as it is if the bird is slaughtered outside of it, i.e., forbidden, so too all forbidden birds whose status is the same if slaughtered inside the Temple courtyard as it is if they were slaughtered outside of it constitute carcasses.

Rachi non traduit

הא נמי נבילה היא. מי יימר דלאו נבילה היא הואיל ושחיטה בפנים בעוף לא שייכא וכן בקדשים בין בפנים בין בחוץ כו':

ששוות בפנים כבחוץ. דכאן וכאן היא אסורה:

יָצָא שְׁחִיטַת חוּלִּין בִּפְנִים וְקָדָשִׁים בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ הוֹאִיל וְלֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה

Traduction

Consequently, the slaughter of non-sacred birds inside the Temple courtyard, or of sacrificial birds whether inside or outside of it, is excluded, since the status of such birds is not the same if they are slaughtered inside the Temple courtyard as if they are slaughtered outside of it. The meat of such an offering therefore does not render the garments of one who swallows it ritually impure when it is in the throat.

Rachi non traduit

ה''ג יצא השוחט חולין בפנים וקדשים בין בפנים בין בחוץ הואיל ולא שוו בפנים כבחוץ אין מטמאין. ולקמן מפרש ואזיל:

בִּשְׁלָמָא חוּלִּין לֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ אֶלָּא קָדָשִׁים אִידֵּי וְאִידֵּי פְּסוּלִין נִינְהוּ

Traduction

The Gemara challenges: Granted, the status of non-sacred birds is not the same if slaughtered inside the Temple courtyard as if they are slaughtered outside of it, as if slaughtered inside the Temple courtyard they are forbidden, while if slaughtered outside of it they are permitted. But with regard to sacrificial birds, in both this case and that case, whether slaughtered inside the Temple courtyard or outside of it, they are disqualified.

Rachi non traduit

בשלמא חולין שוותה שחיטתן בפנים כבחוץ. שהרי חולין שחוטין בחוץ אין מטמאין ואפי' שלא בהיכשרו כגון עוף טריפה ששחטה דהא מתניתין לקמן כר''מ דמטהר טריפת העוף שחוטה ומוקי טריפה דכתיב בקרא להך דרשא למעוטי פנים:

אידי ואידי. בין בפנים בין בחוץ נבילה זו שווה בהם שאין כאן תורת שחיטה:

אָמַר רָבָא אִם הוֹעִילָה לוֹ שְׁחִיטַת חוּץ לְחַיְּיבוֹ כָּרֵת לֹא תּוֹעִיל לוֹ לְטַהֲרָהּ מִידֵי נְבֵילָה

Traduction

Rava says: The halakha with regard to slaughtered sacrificial birds outside the Temple should not be derived from the verse at all, but rather by logic. If the slaughter of a sacrificial bird outside the Temple courtyard has sufficient effect on it as proper slaughter to render the one who slaughtered it liable to excision from the World-to-Come [karet], which is the punishment for slaughtering offerings outside the Temple courtyard (see 107a), could it be that it does not have sufficient effect on the bird as proper slaughter to render it ritually pure by preventing it from assuming the status of a carcass?

Rachi non traduit

אמר רבא. שחיטת פנים דחולין היא דנפקא לן מהך דרשא אבל קדשים לא צריך למילף מינה דממילא נפקא לן דלא מיטמאו עופות קדשים שחוטין בחוץ דאם הועילה שחיטת חוץ לחייבו עליו כרת משום שחוטי חוץ כדמרבינן ליה בפרק השוחט והמעלה (לקמן זבחים דף קז.) מאו אשר ישחט לרבות שחיטת עוף אלמא שחיטה היא שמה:

לא תועיל. בתמיה:

אַשְׁכְּחַן חוּץ פָּנִים מְנָלַן הוֹאִיל וְלֹא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ

Traduction

The Gemara asks: We found a source for the halakha with regard to the slaughter of sacrificial birds outside the Temple courtyard; from where do we derive this halakha with regard to their slaughter inside the Temple courtyard? The Gemara answers that it is derived from the principle articulated above: Since their status is not the same if they are slaughtered inside the Temple courtyard as if they are slaughtered outside of it, as one who slaughters a sacrificial bird outside the Temple courtyard is liable to receive karet, the status of a carcass does not apply.

Rachi non traduit

ה''ג. אשכחן חוץ פנים מנלן:

ומשני הואיל ולא שוות בפנים כבחוץ. דהא אוקימנא דבחוץ לא מטמא ואע''ג דבאכילה אסור בטומאה מיהא לא שוו:

אִי הָכִי מָלַק קָדָשִׁים בַּחוּץ נָמֵי לָא דְּלָא שָׁווּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ

Traduction

The Gemara challenges: If so, it follows that if the priest pinched sacrificial birds outside the Temple courtyard, they are also not considered carcasses, as their status is not the same if they are pinched inside the Temple courtyard as if they are pinched outside of it; if they are pinched inside, they are fit offerings, and if they are pinched outside, they are disqualified. This conclusion would contradict the mishna, which rules that sacrificial birds pinched outside the Temple courtyard are considered carcasses, and they render one who eats their meat impure.

Rachi non traduit

אי הכי מלק קדשים. דקתני לעיל מיטמאין:

הא לא שוו בחוץ כבפנים. דהא בפנים הכשירו במליקה:

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶיכְשֵׁרוֹ מִדָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶיכְשֵׁרוֹ וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶיכְשֵׁרוֹ מִדָּבָר שֶׁבְּהֶיכְשֵׁרוֹ

Traduction

Rav Shimi bar Ashi says: One can derive the halakha with regard to an item that is prepared not in its valid manner, i.e., sacrificial birds slaughtered outside the Temple courtyard, from the halakha with regard to another item that is prepared not in its valid manner, i.e., sacrificial birds slaughtered inside it. But one cannot derive the halakha with regard to an item that is prepared not in its valid manner, i.e., sacrificial birds pinched outside the Temple courtyard, from the halakha with regard to an item that is prepared in its valid manner, i.e., those pinched inside it. The cases of a bird pinched outside and a bird pinched inside the Temple courtyard are not subject to comparison, so one cannot derive conclusions from the differences between them.

Rachi non traduit

דנין דבר שלא בהכשירו. שחיטת קדשים בפנים:

מדבר שלא בהכשירו. שחיטת קדשים בחוץ וכן שחיטת חולין בפנים משחיטת חולין טריפה בחוץ:

ואין דנין דבר שלא בהכשירו. כגון מליקת קדשים בחוץ:

מדבר שבהכשירו. מליקת קדשים בפנים:

Tossefoth non traduit

ואין דנין דבר שלא בהכשרו מדבר שהוא בהכשרו. פי' בקונטרס ושחיטת חולין בפנים לאו משחיטת חולין בחוץ ילפינן אלא משחיטת קדשים בפנים ילפינן ואם תאמר אם כן מליקת חולין בפנים וקדשים בחוץ נילף נמי ממליקת שמאל ולילה דהוי שלא בהכשרו משלא בהכשרו ויש לומר כיון דאם עלה לא ירד הכשרו קרינא ביה:

וְלָא וְהָתַנְיָא מִנַּיִן לְיוֹצֵא שֶׁאִם עָלָה לֹא יֵרֵד שֶׁהֲרֵי יוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה

Traduction

The Gemara asks: And can one not derive the halakha with regard to disqualified offerings from the halakha with regard to fit offerings? But isn’t it taught in a baraita: From where is it derived with regard to an item that emerged from the Temple courtyard and was thereby disqualified, that if it nevertheless ascended upon the altar it shall not descend? It is derived from the fact that an item that emerged is valid for sacrifice on a private altar, i.e., that disqualification was not applicable to an offering sacrificed on a private altar, as there was no Temple. Here, the baraita derives the halakha with regard to an disqualified offering from the halakha with regard to a fit one.

תַּנָּא אַזֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה רִיבָּה סְמִיךְ לֵיהּ

Traduction

The Gemara answers: The tanna of that baraita relies on the phrase: ''This is the law of the burnt offering [ha’ola]'' (Leviticus 6:2), a seemingly superfluous general phrase which is interpreted homiletically to include the halakha that any item that ascends [ola] upon the altar shall not descend from it, even if it was disqualified. The verse is the actual source for the halakha of the baraita, whereas the case of a private altar is cited merely in support of this ruling.

מַתְנִי' מָלַק וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֵינָהּ מְטַמָּא בְּבֵית הַבְּלִיעָה

Traduction

MISHNA: If the priest pinched the nape of the bird’s neck properly and then it was found to be a tereifa, and it was therefore disqualified from being sacrificed and forbidden for consumption by a priest, Rabbi Meir says: An olive-bulk of its meat does not render one who swallows it ritually impure when it is in the throat, as the pinching prevents it from assuming the status of a carcass.

Rachi non traduit

מתני' ר''מ אומר אינה מטמאה. בקל וחומר: